מהו LSD

LSD טריפים, קרטונים, אסיד ובול.

LSD או בשמותיו האחרים טריפ, אסיד, קרטון ובול הינו סם הזייתי שניתן לצרוך אותו במגוון דרכים כאשר הדרך המועדפת היא אורלית. הוא מגיע במגוון צורות כגון: נוזל, כדורים, קוביות סוכר ובול. הוא מיוצר במעבדות לא חוקיות בצורת גבישים שמומרים לנוזל להפצה. אין לו צבע או ריח והטעם שלו מריר, את הנוזל מטפטפים על הבולים, קוביות סוכר ואפשרות נוספת היא לטפטף טיפות ישר לתוך הפה (1-3 טיפות). הכמות הנדרשת היא בערך בין 100-200 מיקרו-גרם.                         

כמעט ולא קיים בספרות ראיות ללקיחת מנת יתר ב LSD יחד עם זאת קיים פוטנציאל למשתמש לחוות טריפ רע שנובע ממספר סיבות. למרות שקשה לקבוע מה גורם לטריפ רע ישנם ראיות לכך שחוויות לא טובות לפני השימוש או מצב רגשי לא טוב עלול להוביל לטריפ רע בנוסף האווירה והחברה איתה לוקחים את הסם יכולים לקבוע את החוויה למשל: משתמש שלוקח טריפ עם חברים טובים בחדר עם נרות וריחות נעימים רוב הסיכויים שהוא יחווה טריפ טוב ללא סיבוכים מנגד אדם שלוקח טריפ לבד במסיבת טראנס ואין לו ניסיון בסם עלול לחוות טריפ רע.

טריפ רע הוא מצב שבו המשתמש מתנסה בחוויה רעה וכול מה שהוא רוצה זה שהטריפ יגמר. מצב זה גורם להתקף חרדה, פאניקה ובילבול. לפעמים המשתמש פוחד שהוא מעבד אחיזה במציאות והטריפ עצמו גדול אליו והחוויה עוצמתית מידי בשבילו. רבות נאמר על טריפים רעים כול משתמש והחוויה והסיפור שלו. הדרך הטובה ביותר לעזור למשתמש שחווה טריפ רע היא לקחת אותו הצידה למקום שקט ומועט בגירויים ולהרגיע אותו (בחרתי לא לכתוב על הדרכים השונות שאפשר להרגיע אדם שחווה טריפ רע. אתמקד בזה בפוסט אחר).

החוויה שהמשתמש חווה היא חוויה עוצמתית שמתוארת כחוויה חוץ גופית, מימד הזמן נעלם, ישנם משתמשים שרואים צלילים שבאים לידי ביטוי בצבעים, אפקט הקיר הנושם שבו הקירות זזים ורגישות יתר למגע , אובדן האגו ותחושת האני. עצמים משנים צורות ומתמזגים אחד לשני, הצבעים בוהקים והצלילים חדים. ישנם משתמשים שמבדילים בינם לבין העולם החיצוני מה שמאפשר להם להסתכל על עצמם ועל חייהם מהצד. בשימוש במינונים גדולים יותר ישנה תחושה של עכבישים שמטיילים על הגוף, שמיעת קולות שלא קיימים וראיית אנשים חפצים שלא קיימים.

אורך הטריפ נע בין 8-12 שעות כאשר הוא מתחיל לפעול אחרי כ 30-60 דקות מרגע לקיחת הסם.

השלכות: ישנם השלכות בריאותיות שנובעות מחוסר שיפוט נכון שמוביל לתאונות בזמן השימוש. בנוסף עקב העוצמה של הסם המשתמש יכול לחוות שינויים רגשים וקוגניטיביים. ישנם ראיות לכך שהשימוש בסם עלול לגרום לסכיזופרניה או מחלות נפש אחרות אצל משתמשים שנמצאים בסיכון או שקיים הפוטנציאל אצלם להתפרצות הפרעה נפשית או רגשית.

אין תלות פיזית בסם אבל אפשר לפתח תלות נפשית  ובחוויה עצמה ועם הזמן לפתח סיבולת לסם.

סימנים לזיהוי הן: אישונים מורחבים, שיח לא הגיוני, המשתמש מתאר חוויה לא מציאותית כגון אפקט העצמים הנושמים, המשתמש יכול "להיתקע" על אובייקט מסוים ולהתפעל מעצם הקיום שלו

לפרטים נוספים על הסם אתם מוזמנים לקרוא

https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11279

https://www.erowid.org/chemicals/lsd/

איזה סוג הורים אתם? ואיך זה משפיע על ההתנסות של המתבגרים שלכם באלכוהול

הרבה הורים חווים את גיל ההתבגרות כתקופה של מלחמה עיקשת בינם לבין ילדיהם, תקופה שיש בה המון וויכוחים מלווים בעליות וירידות של מצבי רוח מצד המתבגרים שכמובן משפיעים על הלך הרוח בבית. תקופה של התבודדות וניכור מצד המתבגרים ואנחנו כהורים רק מחכים ומתפללים שהתקופה הזאת תחלוף. ישנם ימים בהם אנחנו שואלים את עצמינו איפה הילד או הילדה שלנו? לאן הם נעלמו? אנחנו רוצים את הילדים שלנו שישבו לנו על הברכיים ורכבו לנו על הגב בחזרה. הם מתנסים במשקאות אלכוהוליים ואולי סמים ואנחנו לא תמיד יודעים לאן הם הולכים ועם מי הם מסתובבים והם שוברים את הנורמות והמוסכמות שלנו. אך האם כך באמת צריך להיות גיל ההתבגרות? בכלל לא! ישנם מקרים רבים בהם מערכת היחסים בין ההורים למתבגרים אינה כה סוערת וגועשת. נכון, יש מריבות מדי פעם, בכל זאת אסור לנו לשכוח שזהו גיל של חיפוש אחר הזהות שמתבטא בשבירת נורמות ומוסכמות, חיפוש אחר ערכים, תחומי עניין וכדומה. המתבגרים מרגישים בנוח בקרב חבריהם ורואים אותם כדמויות להתייעצות במגוון רחב של נושאים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שבני הנוער עדיין זקוקים לנו, הם עדיין מחפשים את החום והאהבה ואת הגבולות שלנו. 

כשהמתבגרים שלנו יוצאים מן הבית לבלות עם חברים, יהיו כאלה שיחליטו להתנסות בשתייה ואפילו אולי לעשן קנאביס עם חברים. לרוב הם יגידו לנו לאן הם הולכים, בערך מתי חוזרים ועם מי הם מסתובבים. יהיו כאלה שעברו את שלב ההתנסות והם שותים על בסיס קבוע כול פעם שהם יוצאים מהבית, אולי אפילו יעשנו קנאביס ואנחנו לא תמיד יודעים מה הם עושים, מתי חוזרים ועם מי הם מסתובבים. אחרים, ישתו כול פעם שהם יוצאים מהבית עד איבוד הכרה, הם נעלמים לשעות אנחנו לא יודעים מה הם עושים (או שאנחנו בהכחשה) אנחנו יודעים מי החברים שלהם ואנחנו מעדיפים שיהיו להם חברים אחרים.  לרוב אנחנו מרגישים חסרי אונים מולם ומול המציאות שאנו נמצאים בה.

אז מה באמת משפיע על הדרך בה הילדים שלנו יגדלו ויהפכו למתבגרים אחראיים, בעלי ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות עצמית. מתבגרים שיתנסו באלכוהול ואולי אפילו יתנסו בעישון קנאביס ושם זה יגמר, בהתנסות! ישנם מספר גורמים ובהם תורשה וסביבה, כאן אפרט יותר על הסביבה. 

סוגי הורות וסמכות הורים.

·        ישנם ארבעה סגנונות שונים של הורות שנבדלים אחד מהשני במאפייני הסמכות.

·        ישנם מחקרים שטוענים שיש קשר בין סגנון ההורות לבין תרבות השתייה אצל המתבגרים. יחד עם זאת ישנם מחקרים שטוענים שאין קשר בין סגנון ההורות לתרבות השתייה בגלל שמי שבסופו של דבר קובע הוא מעגל החברים.

·        אני טוען שאנו ההורים משפיעים על תרבות השתייה של המתבגרים שלנו. בגלל שהחינוך שלנו וסוג ההורות שלנו יקבע את דרכו של הנער. לדוגמא: הורה סמכותי שיציב גבולות יחד עם חום ואהבה וחופש ויטפח את הביטחון העצמי של הנער על ידי העברת תחושת מסוגלות ולמידה הן מהצלחות והן מכישלונות וילמד את הנער שהעיקר זה האומץ לנסות שוב ושוב עד התוצאה הרצויה, יגדל נער בעל ביטחון עצמי ועם כיוון בחיים. נער כזה יקיף את עצמו בחברים שפחות או יותר דומים לו וכאן ההשפעה שלנו.

ההורות הסמכותית נחשבת בדרך כלל לגישה המוצלחת ביותר להורות בגלל  רמת מעורבות גבוהה ורמת שליטה מאוזנת

1. הורים סמכותיים מציבים ציפיות ריאליסטיות ומגבלות עקביות עבור ילדיהם, שמספקים להם תוצאות הוגנות או טבעיות. התוצאות הטבעיות הן אלה המתרחשות כתוצאה טבעית של התנהגות הילד (או היעדרה של התנהגות מסוימת), ללא צורך בהתערבות; לדוגמה, אם ילד נוגע בתנור חם נשרף על ידי החום, הצריבה היא תוצאה טבעית.

2. הורים סמכותיים מביעים חום וחיבה, מקשיבים לנקודת המבט של ילדם ומספקים הזדמנויות לעצמאות.

3. הורים קובעים כללים ומסבירים את הסיבות מאחוריהם, והם גם גמישים ומוכנים      לעשות חריגים לכללים במקרים מסוימים לדוגמה: במהלך חופשה משפחתית הורה סמכותי יסכים לאחר את שעות שינה.

סגנון הורות שתלטני: בסגנון שתלטני,   ההורים מעריכים ציות ומצפים שילדיהם יתאימו עצמם לציפיות שלהם. ההורים הם לעתים קרובות קפדניים, הם נוטים לפקח בחוזקה על ילדיהם, ולהביע חמימות קטנה – אינם מרעיפים חיבה ואהבה בחופשיות.

2.      הורים אלה מציגים כמות גדולה של שליטה על החלטותיהם והתנהגותם של ילדיהם.

3.      הורים שתלטניים קובעים כללים נוקשים בעלי השלכות מוצקות; בניגוד לסגנון סמכותי, ההורים השתלטניים כנראה לא היו משנים את כללי השינה  במהלך חופשה כי הם רואים את הכללים כבלתי שבירים, והם מצפים לציות בכל עת.

ילדים שגדלים בבתים שתלטנים הופכים להיות חרדים או נסוגים או סובלים מבעיות הערכה עצמית. בשל סוציאליזציה מגדרית, הבנים עשויים לחוות בעיות כעס, בעוד שהבנות עשויות להיות תלויות באחרים לאישור. על אף שהילדים האלה עלולים להיכשל בבית הספר, הם אינם נוטים לעסוק בהתנהגות אנטי-חברתית מחשש מתגובת הוריהם. עם זאת, חשוב לזכור את ההבדלים התרבותיים: תרבויות שונות מגיבות טוב יותר לסגנונות הורות שונים מאחרים

סגנון הורות מתירני: ההורות המתירנית נוטה להיות

1.      חמה ואוהבת, אך חסרה לה עקביות אחר מגבלות או כללים.

2.      הורים מתירניים נוטים לדרוש דרישות מעטות.

3.       לעתים רחוקות משתמשים בעונש.

4.      מאפשרים לילדיהם לקבל החלטות משלהם, ללא קשר לתוצאות.

5.      הם נוטים להיות מאוד מטפחים ואוהבים ויכולים לשחק את התפקיד של חבר ולא של הורה.

6.      הורים אלה עשויים להיות עסוקים בחייהם שלהם ולכן לא קשובים לצרכים של ילדיהם (אם כי לא מזניחים) ומעידים על מעט מאוד שליטה על ילדיהם.

ילדים שגדלו על ידי הורים מתירניים נוטים:

1.  להיעדר משמעת עצמית, ולציונים נמוכים.

2. הורות מתירנית מעודדת שימוש לרעה בסמים ואלכוהול אצל בנים והתנהגות מינית מסוכנת אצל בנות.

3. יחד עם זאת הורות מתירנית מעודדת ביטחון עצמי גבוה, מוסר ואמפתיה.  

סגנון הורות דוחה:  הורים אדישים, הילד דחוי ולא פעם סובל מהתעלמות מצד הוריו ברמות שונות. הם אינם מגיבים לצרכיהם של ילדיהם ודורשים דרישות מעטות יחסית. זה יכול להיות בגלל דיכאון חמור, התמכרות לסמים, או גורמים אחרים כגון ההתמקדות הקיצונית של ההורים בעבודה. הורים מזניחים יכולים לבקש או לצפות מילדיהם תמיכה והדרכה, והילדים האלה בסופו של דבר הופכים להיות "ההורים של ההורים שלהם". הורים אלה עשויים לספק את הצרכים הבסיסיים של הילד, אבל מעט מאוד; בצורות קיצוניות יותר של הזנחה, צרכים בסיסיים אינם מטופלים כלל או שילדים עלולים להיות ממוקמים במצבים מזיקים.

ילדים שגדלו בסגנון הורות זה נסוגים בדרך כלל רגשית, חוששים וחרדים; ביצועים גרועים בבית הספר; והם נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש בסמים, להתנהגות מינית מופקרת ולהתנהגות עבריינית.

חשוב להדגיש שאנחנו כהורים פועלים תמיד בשילוב של מספר סגנונות הורות כאשר אחד מהם תמיד יהיה יותר דומיננטי באופן עקבי

אז איזה סוג של הורים אתם?

השפעת המדיה על תרבות עישון הקנאביס בקרב בני נוער

בחודשים האחרונים תכננתי ובניתי קופסאת בריחה מניעתית בנושא של קנאביס. תוך כדי תיכנון הקופסא וכתיבת התוכן נחשפתי למידע רב אודות הקנאביס, כמובן שאת המידע השגתי באינטרנט. בתהליך חיפוש המידע אודות הקנאביס נתקלתי בתופעה מפתיעה ומדאיגה - רוב החומר המצוי באינטרנט, מקדם את השימוש בצמח הקנאביס ומתייחס אליו בצורה חיובית מאוד. מעטות הן הכתבות אם בכלל, המתייחסות לצמח בצורה שלילית או מייחסות לו איזשהן השפעות שליליות. החיפוש נעשה גם באנגלית והעלה תוצאות דומות. והשאלה שעלתה לי לראש היא, איך בני הנוער מושפעים מהפרסום החיובי הזה במדיה הפופולרית.

כיום רוב בני הנוער 92% בין הגילאיים 13-17 נכנסים כול יום לרשת, כתוצאה משימוש רב בטלפונים ניידים בגילאים צעירים. רוב הטלפונים היום בעלי יכולת גלישה מה שחושף את הנוער והילדים למידע שברובו לא מתאים לטווח הגילאים שלהם. 

בשנים האחרונות ירד טווח הגילאים של עישון מריחואנה בקרב בני הנוער, והטכנולוגיה רק מקלה עליהם. עם התפתחות המדיה החברתית הלחץ החברתי גלש לעולם המדיה. תמונות, סרטונים ופוסטים של בני נוער מעשנים קנאביס במסיבה יעודד בני נוער אחרים לבלות במסיבה באותה דרך. הלחץ החברתי הדיגיטלי מעצים את הלחץ על בני הנוער ששרויים גם ככה בתקופת בגרות סוערת. השימוש בקנאביס שהוא כבר נפוץ בקרב בני הנוער, הופך להיות נורמה מקובלת, כחלק בלתי נפרד מגיל ההתבגרות, כאשר המדיה הפופולרית רק מחזקת את ההתנהגות הזאת ומגדירה אותה כהתנהגות מגניבה ולא מזיקה. יתרה מכך ישנם אתרים בארץ שמשווים את תופעות הלוואי או תסמיני הגמילה מעישון קנאביס לתסמיני גמילה מהפסקת שימוש של סוכר וקפה. ב- 25% מהסרטים היום יש לפחות סצנה אחת של עישון קנאביס ללא השלכות, להיפך הסצנות לרוב הן "מגניבות" וכייפיות שהנוער ירצה לחקות. ישנם אתרים שמעודדים שימוש בקנאביס בקרב בני הנוער בטענה שהנוער היום חכם יותר מבעבר כיוון שהוא חשוף יותר למידע ויודע את ה'אמת' על הקנאביס ולכן לא נישמע לממסד ולבתי הספר שמסבירים שהקנאביס מסוכן ויודע שעדיף קנאביס על פני שתיית אלכוהול. אנו כהורים וכאנשי חינוך מחוייבים לידע את הנוער בכול דרך אפשרית על ההשלכות הקשות שעלולות לקרות בעקבות עישון הקנאביס. אנחנו חייבים להסביר לבני הנוער שלצד ההשפעות החיוביות שיש בצמח הקנאביס, יש גם השלכות הרסניות שעלולות לשנות מסלול חיים שלם של נער או נערה.